בקשה לצו ירושה מוגשת כאשר אדם נפטר מבלי שהותיר צוואה החלה על עיזבונו, או כאשר קיימת צוואה שאינה חלה על מלוא העיזבון ויש צורך לקבוע מי יורש את יתרת הרכוש על פי דין. מטרתו של צו הירושה היא לקבוע מי הם היורשים ומהו חלקו היחסי של כל אחד מהם בעיזבון. כאשר מתברר שהבקשה מבוססת על נתונים שגויים או חסרים, מתעלמת מיורש אפשרי, אינה משקפת נכונה את מעמדו של בן זוג, או כאשר קיימת צוואה שלא הובאה בחשבון אז ניתן להגיש התנגדות למתן הצו.
חשוב כבר בשלב זה לדייק במונח: מבחינה משפטית, כל עוד הצו טרם ניתן מדובר בהתנגדות למתן צו ירושה או בהתנגדות לבקשה לצו ירושה. לאחר שכבר ניתן צו, אין מגישים "התנגדות" רגילה, אלא יש לבחון הגשת בקשה לתיקונו או לביטולו בהתאם לסעיף 72 לחוק הירושה.
במאמר זה נסביר מהו צו ירושה, מי רשאי להתנגד לבקשה, מהן העילות שבאמת רלוונטיות להליך, ולא פחות חשוב, אילו טענות שייכות דווקא להתנגדות לצוואה או להליך רכושי נפרד – כיצד מגישים את ההתנגדות ואילו ראיות ומסמכים עשויים להיות חשובים.
מהו צו ירושה ומתי בכלל צריך אותו?
צו ירושה הוא צו הצהרתי הקובע את שמות היורשים ואת חלקו היחסי של כל אחד מהם בעיזבון. הוא אינו קובע בדרך כלל איזה נכס מסוים יקבל כל יורש, ואף אינו נועד להכריע בכל מחלוקת הנוגעת לבעלות בנכס מסוים. סעיף 69 לחוק הירושה מגדיר את תוכנו של צו הירושה בהתאם לכך.
מבחינה מעשית, הצו מאפשר ליורשים להוכיח את זכויותיהם כלפי בנקים, רשויות וגופים שונים ולפעול לרישום ההורשה. אם המנוח הותיר צוואה המתייחסת רק לחלק מעיזבונו, ניתן לתת צו קיום צוואה לגבי החלק שנכלל בה ובמקביל צו ירושה לגבי יתרת העיזבון.
נקודה חשובה במיוחד: יש להפריד בין שתי שאלות שונות:
מי יורש ובאיזה חלק? זו השאלה שבה עוסק צו הירושה.
מה בכלל נכלל בעיזבון? זו שאלה רכושית, שלעתים מחייבת בירור נפרד.
לדוגמה, אם אחד הילדים טוען שדירה הרשומה על שם אחיו הועברה אליו שלא כדין בחיי ההורה, השאלה אם אותה דירה צריכה לחזור לעיזבון אינה זהה לשאלה מי הם היורשים. גם אם ייקבע שהדירה שייכת לעיזבון, צו הירושה עצמו עדיין עוסק בזהות היורשים ובחלקיהם היחסיים. משרד המשפטים ובתי הדין מבהירים אף הם כי צו הירושה אינו עוסק בהיקף העיזבון או בחלוקת נכסים מסוימים בין היורשים.
ההבדל בין צו ירושה לצו קיום צוואה
צו ירושה עוסק בירושה על פי דין. צו קיום צוואה, לעומת זאת, נועד לתת תוקף לצוואה שהותיר המנוח. ההבחנה הזו קריטית גם כאשר בוחנים את עילות ההתנגדות.
טענות כגון חוסר כשירות של המצווה להבין בטיבה של צוואה או השפעה בלתי הוגנת על המצווה הן בראש ובראשונה טענות הנוגעות לתוקפה של צוואה. סעיף 26 לחוק עוסק, בין היתר, בצוואה שנעשתה כאשר המצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה, וסעיף 30 קובע את הדין ביחס לצוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית.
לכן, כאשר אין צוואה והירושה היא על פי דין, העובדה שהמנוח היה במצב קוגניטיבי ירוד או שיורש מסוים הפעיל עליו לחץ אינה, כשלעצמה, עילה לשלול מאותו יורש את זכות הירושה שהחוק מעניק לו. זו אחת ההבחנות החשובות ביותר בין התנגדות לצו ירושה לבין התנגדות לצו קיום צוואה.
מתי ומדוע עולה הצורך בהתנגדות לבקשה לצו ירושה
התנגדות עשויה להיות נדרשת כאשר קיים חשש שהצו המבוקש אינו משקף נכונה את זהות היורשים או את חלקיהם על פי הדין.
כך למשל, עשויה להתעורר התנגדות כאשר התגלתה צוואה שלא צוינה בבקשה; כאשר אדם הזכאי לכאורה לרשת הושמט; כאשר מי שנכלל בבקשה כלל אינו יורש על פי דין; כאשר קיימת מחלוקת לגבי קרבה משפחתית; כאשר קיימת מחלוקת בדבר מעמדו של בן או בת זוג; כאשר אדם טוען לזכויות כבן זוג ידוע בציבור; כאשר קיימת הסתלקות מירושה שלא קיבלה ביטוי נכון בבקשה; או כאשר נטענת פסלות של יורש לרשת בהתאם להוראות החוק.
המשותף למקרים האלה הוא שהמחלוקת משפיעה על השאלה המרכזית של צו הירושה: מי אמור להיכלל בצו ומהו חלקו של כל יורש.
מי רשאי להגיש התנגדות ומתי זה חייב לקרות?
סעיף 67 לחוק הירושה קובע כי כל "מעוניין בדבר" רשאי להגיש התנגדות לבקשה לצו ירושה, בכפוף למועד שנקבע להגשת ההתנגדויות וכל עוד הצו לא ניתן.
זכות העמידה של נפגע פוטנציאלי
לא כל אדם המעוניין באופן כללי במה שיקרה לעיזבון הוא בהכרח "מעוניין בדבר". ככלל, נדרש אינטרס משפטי ממשי בתוצאת ההליך.
כך, למשל, עשוי להיות מדובר באדם הטוען כי הוא יורש על פי דין שהושמט מהבקשה, בזוכה מכוח צוואה שהתגלתה, בבן או בת זוג הטוענים לזכות ירושה, או בגורם אחר שזכות משפטית שלו מושפעת באופן ממשי מהצו המבוקש. נוסח סעיף 67 משתמש במכוון במונח "מעוניין בדבר", ולכן שאלת זכות העמידה נבחנת בהתאם לטיב הזכות והקשר שלה לעיזבון.
מועד ההתנגדות ופרסום הבקשה
תנגדות מוגשת בתוך 14 ימים. סעיף 67 קובע כי הרשם מפרסם את דבר הגשת הבקשה וקובע תקופה להגשת התנגדויות, כאשר התקופה שנקבעת לא תפחת משבועיים.
מומלץ להגיש את ההתנגדות בתוך המועד שנקבע בפרסום ובטרם ניתן הצו. אם המועד שנקבע כבר חלף אך הצו עדיין לא ניתן, אין להתעלם מהעניין ויש לפעול ללא דיחוי באמצעות בקשה מתאימה ולהסביר את נסיבות האיחור.
לאחר שהוגשה התנגדות, סעיף 67א(א)(1) קובע כי הבקשה לצו וההתנגדות מועברות להכרעת בית המשפט לענייני משפחה. גם שירות רשם הירושה מציין כי בהתנגדות על פי דין מועברים הבקשה וההתנגדות לבית המשפט לענייני משפחה.
עילות נפוצות להתנגדות לצו ירושה
העילות צריכות להיות מותאמות לאופי של ירושה על פי דין, ולא להעתיק באופן אוטומטי עילות של התנגדות לצוואה.
- קיומה של צוואה: אם המנוח הותיר צוואה החלה על כל העיזבון או על חלק ממנו, יש לכך השפעה ישירה על האפשרות לתת צו ירושה ביחס לאותו רכוש. החוק מאפשר במפורש מצב שבו ניתן צו קיום לגבי החלק שעליו חלה הצוואה וצו ירושה לגבי היתרה.
- השמטת יורש או הכללת אדם שאינו יורש: לדוגמה, מחלוקת בשאלת קרבה משפחתית, הורות, אימוץ או השתייכות למעגל היורשים על פי דין עשויה להשפיע ישירות על נוסח הצו ועל חלקיהם של יתר היורשים. סעיפים 10 ואילך לחוק מגדירים את מעגל היורשים על פי דין.
- מחלוקת לגבי מעמד בן או בת הזוג: זהותו ומעמדו של בן הזוג במועד הפטירה עשויים להשפיע באופן משמעותי על חלוקת העיזבון על פי דין ועל חלקם של יתר היורשים.
- מחלוקת בדבר ידועים בציבור: סעיף 55 לחוק הירושה מעניק, בהתקיים התנאים הקבועים בו, מעמד ירושתי לבן הזוג שנותר בחיים. לכן עשויה להתנהל מחלוקת עובדתית ומשפטית בשאלות כגון קיום חיי משפחה ומשק בית משותף והתקיימות יתר תנאי הסעיף במועד הפטירה.
- הסתלקות מירושה: יורש רשאי, בתנאים שנקבעו בחוק, להסתלק מחלקו בעיזבון. הסתלקות תקפה עשויה לשנות את האופן שבו יש לנסח את צו הירושה ואת חלוקת החלקים בין היורשים.
- פסלות לרשת לפי סעיף 5 לחוק הירושה: מדובר בעילה מיוחדת ומוגדרת בחוק, ולא בכלל רחב המאפשר לפסול יורש משום שהתנהג שלא כראוי כלפי המוריש. לאחר תיקון מס' 21 לחוק בשנת 2024, סעיף 5 כולל, בין היתר, מי שגרם במתכוון או באדישות למותו של המוריש; מי שהורשע בניסיון לגרום למותו; וכן מי שהורשע בהעלמת או השמדת צוואתו האחרונה של המוריש, בזיופה או בתביעה על פי צוואה מזויפת. החוק כולל גם הוראות נוספות וחריגים, ולכן יש לבחון כל מקרה בהתאם לנוסח הסעיף ולנסיבותיו.
- פגם מהותי בנתונים הנוגעים לזהות היורשים או לחלקיהם: מסמך מזויף, נתון מרשם שגוי, הצגה כוזבת של קשר משפחתי או מידע מהותי אחר שעל בסיסו מתבקש לקבוע את זהות היורשים עשויים להצדיק בירור במסגרת ההתנגדות.
לעומת זאת, מחלוקת לגבי עצם הבעלות בנכס מסוים אינה עילה לשנות את צו הירושה, משום שהצו אינו קובע את היקף העיזבון אלא את זהות היורשים וחלקיהם. במקרים כאלה עשויה להידרש תביעה רכושית נפרדת.
חוסר כשירות והשפעה בלתי הוגנת: מתי הן כן רלוונטיות?
זו הנקודה שבה חשוב במיוחד שלא לערבב בין הליכים.
אם קיימת צוואה, ניתן במקרים המתאימים לטעון שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה או שהצוואה נערכה עקב השפעה בלתי הוגנת. אלו טענות הנוגעות לתוקפה של הצוואה, בהתאם בין היתר לסעיפים 26 ו-30 לחוק הירושה.
לעומת זאת, כאשר אין צוואה, עצם העובדה שהמנוח היה בלתי כשיר בתקופה מסוימת, היה תלוי באחד מילדיו או שאותו ילד הפעיל עליו לחץ והשפעה אינה מבטלת כשלעצמה את מעמדו של הילד כיורש על פי דין. כדי לפסול יורש נדרש בסיס משפטי מתאים, כגון אחת מעילות הפסלות הקבועות בסעיף 5; אין בחוק עילת פסלות כללית של "יורש שניצל את המוריש".
עם זאת, למצבו של המנוח עשויה להיות חשיבות רבה אם הטענה היא שבמהלך חייו הוצאו נכסים מרשותו שלא כדין. לדוגמה, אם בתקופה שבה היה מבוגר, חולה או תלוי באחרים הועברה דירה במתנה, נמשכו כספים, נחתמו מסמכים, נעשה שימוש בייפוי כוח או בוצעו פעולות בנקאיות חריגות – ניתן לבחון את תוקפן של הפעולות עצמן על פי הדין המתאים, לרבות טענות הנוגעות לגמירות דעת, עושק, כפייה, הטעיה, תוקף עסקת מתנה או חריגה מהרשאה, לפי נסיבות המקרה.
במקרה כזה, המטרה המשפטית אינה "לפסול את אותו אדם כיורש", אלא להוכיח שנכס או כספים צריכים לשוב לעיזבון. אם הם אכן יושבו לעיזבון, הם יחולקו לאחר מכן בין היורשים בהתאם לצו הירושה.
במילים אחרות:
הליך צו הירושה עוסק בשאלה מי יורש.
הליך רכושי עשוי לעסוק בשאלה מה שייך לעיזבון.
ההבחנה הזו חיונית לבחירת ההליך הנכון.
כך מוכיחים עילה (היבט ראייתי)
הראיות הנדרשות תלויות בעילה שעליה מבוססת ההתנגדות.
כאשר המחלוקת היא על קרבה משפחתית או זהות היורשים, עשויים להיות רלוונטיים מסמכי מרשם אוכלוסין, תעודות לידה, מסמכי נישואין וגירושין, מסמכי אימוץ, פסקי דין בעניין הורות ומסמכים רשמיים אחרים.
כאשר המחלוקת היא על מעמד בן זוג או ידוע בציבור, ניתן להידרש לראיות בדבר חיי המשפחה והמציאות בפועל: מקום המגורים, ניהול משק הבית, מסמכים כלכליים, תכתובות, עדויות וראיות נוספות המתאימות לנסיבות.
כאשר הטענה היא כי קיימת צוואה, יש לאתר את הצוואה ולהציג אותה במסגרת ההליך המתאים. רשם הירושה אף מפעיל שירות המאפשר לבדוק לאחר הפטירה האם המנוח הפקיד אצלו צוואה.
כאשר נטענת פסלות לפי סעיף 5, יש לבסס את העובדות המשפטיות הרלוונטיות לפסלות, לדוגמה באמצעות פסקי דין, הכרעות בהליכים פליליים או ראיות אחרות המתאימות לחלופה הרלוונטית בסעיף.
לעומת זאת, תיעוד רפואי אינו מסמך גנרי הנדרש בהתנגדות לצו ירושה. הוא עשוי להיות מרכזי כאשר תוקפים צוואה בשל מצבו של המצווה, או כאשר מנהלים הליך נפרד בנוגע לתוקפה של עסקה שביצע המנוח בחייו, אך אין הצדקה לצרפו רק משום שמוגשת התנגדות לירושה על פי דין.
איך מתבצעת הגשת התנגדות לצו ירושה: שלב אחר שלב
- בדיקת הבקשה שהוגשה: יש להבין מי הוצג כיורש, מהו הקשר הנטען בין היורשים למנוח, מהו החלק שיוחס לכל אחד והאם קיימת בקשה או צוואה נוספת הרלוונטית לעיזבון.
- הגדרת המחלוקת המשפטית: יש לברר אם מדובר באמת בשאלה של "מי יורש ובאיזה חלק", או שמדובר למעשה בסכסוך אחר, למשל מחלוקת בשאלה אם דירה או כספים מסוימים צריכים להיכלל בעיזבון.
- איתור צוואה ובירור מצב הזכויות: ככל שעולה חשש שקיימת צוואה, יש לפעול לאיתורה. במקביל יש לבדוק מסמכי מרשם, קשרי משפחה, מעמד בן הזוג והסתלקויות קיימות.
- איסוף ראיות ממוקד: אין צורך לאסוף באופן גורף כל מסמך שהיה קשור למנוח. יש להתאים את הראיות לעילה הספציפית שעליה מבוססת ההתנגדות.
- ניסוח כתב ההתנגדות: במסמך יש לפרט את העובדות, את העילה המשפטית להתנגדות ואת הסעד המבוקש, ולצרף מסמכים תומכים ככל שישנם.
- צירוף תצהיר: רשם הירושה דורש תצהיר התומך בעובדות המפורטות בהתנגדות, כשהוא ערוך ומאומת על ידי עורך דין.
- תשלום אגרה והגשה לרשם לענייני ירושה: ההתנגדות ניתנת להגשה בדרכים שמפרסם רשם הירושה, ובהן הגשה מקוונת. אם המתנגד מיוצג, יש לצרף גם ייפוי כוח.
- העברת ההליך לבית המשפט לענייני משפחה: לאחר התנגדות לבקשה, ובהתאם לסעיף 67א לחוק, מועברים ההליך וההתנגדות לבית המשפט לענייני משפחה לצורך הכרעה.
- בירור המחלוקת: בהתאם למחלוקת עשויים הצדדים להגיש כתבי טענות, תצהירים, מסמכים ועדויות, ולאחר בירור הראיות תינתן הכרעה בשאלה כיצד יש לנהוג בבקשה לצו הירושה.
אילו מסמכים רצוי לצרף להתנגדות
לפי הנחיות רשם הירושה, ההתנגדות עצמה צריכה לכלול את פרטי המתנגד, פרטי המנוח ופרטי המעורבים, וכן את ההתנגדות והמסמכים התומכים בה לפי הצורך. בנוסף יש לצרף תצהיר מאומת, אישור על תשלום האגרה וייפוי כוח כאשר קיים ייצוג משפטי.
מעבר למסמכים הנדרשים להגשה עצמה, הראיות ייקבעו לפי אופי המקרה:
- בטענה לקיומה של צוואה – הצוואה והמסמכים הנוגעים לאיתורה ולהגשתה.
- במחלוקת על קשר משפחתי – מסמכי מרשם, לידה, נישואין, גירושין, אימוץ או פסקי דין רלוונטיים.
- במחלוקת על מעמד בן זוג או ידוע בציבור – מסמכים ועדויות המלמדים על מערכת היחסים ועל משק הבית המשותף.
- בטענה להסתלקות – מסמכי ההסתלקות והחלטות או רישומים שניתנו בעניינה.
- בטענה לפסלות לרשת – פסקי דין, הכרעות וראיות הנוגעות לחלופה הספציפית שבסעיף 5.
- כאשר מתנהל במקביל סכסוך בשאלת היקף העיזבון – נסחי מקרקעין, דפי בנק, הסכמי מתנה, ייפויי כוח, מסמכי העברה וראיות אחרות הקשורות לנכס שבמחלוקת.
מסמכים רפואיים עשויים להיות רלוונטיים כאשר קיימת מחלוקת על תוקף צוואה או על תוקפה של פעולה משפטית שביצע המנוח בחייו, אך חוסר כשירות רפואי כשלעצמו אינו עילה רגילה להתנגדות לצו ירושה על פי דין.
לוחות זמנים, עלויות וסיכונים שכדאי להכיר
הזמן הקריטי הראשון הוא המועד שנקבע בפרסום הבקשה להגשת התנגדויות. על פי סעיף 67 לחוק, המועד שיקבע הרשם.
לאחר שהתנגדות מועברת לבית המשפט לענייני משפחה אין לוח זמנים אחיד להכרעה. משך ההליך תלוי בין היתר במספר הצדדים, היקף המחלוקת העובדתית, הצורך בשמיעת עדים והליכים נוספים הנוגעים לעיזבון.
העלויות עשויות לכלול אגרת התנגדות, שכר טרחת עורך דין ולעתים הוצאות נוספות הנובעות מאופי הראיות וההליכים. סכומי האגרות מתעדכנים ולכן יש לבדוק את הסכום העדכני בעת הגשת ההתנגדות. רשם הירושה דורש אישור על תשלום האגרה כחלק ממסמכי ההגשה.
יש להביא בחשבון גם את הסיכון להוצאות משפט במקרה שההתנגדות נדחית, בהתאם לנסיבות ולהחלטת בית המשפט. משום כך חשוב להבחין כבר בתחילת הדרך בין טענה שיש לה בסיס משפטי לשינוי זהות היורשים או חלקיהם לבין סכסוך משפחתי או רכושי שאינו שייך להליך של התנגדות לצו ירושה.
למה לבחור בבן צור סגל ושות'
מחלוקות סביב ירושה משלבות לא פעם סוגיות משפטיות מורכבות עם מערכת יחסים משפחתית רגישה. דווקא במקרים כאלה חשוב לזהות כבר בתחילת הדרך מהי המחלוקת האמיתית: האם קיימת מחלוקת על זהות היורשים, על מעמד בן או בת זוג, על קיומה של צוואה, על פסלות לרשת – או שמא מדובר למעשה בסכסוך סביב נכס שהועבר בחיי המנוח ודורש הליך משפטי אחר.
בן צור סגל ושות' – משרד עורכי דין פועל בגישה מקצועית ואמפתית, תוך בחינה יסודית של המסמכים, העובדות והמסלול המשפטי המתאים לכל מקרה. למשרד ניסיון ומעורבות מקצועית משמעותית בתחום הירושה והצוואות, כאשר עו"ד מהמשרד מכהנת כסגנית יו"ר ועדת הירושה של לשכת עורכי הדין במחוז תל אביב, ומעבירה השתלמויות תעודה וכנסים מקצועיים לעורכי דין, בין היתר בנושאים הנוגעים להתנגדויות לצוואות ולסכסוכי ירושה.
היכרות מקצועית מעמיקה זו עם תחום הירושה מאפשרת לבחון כל מקרה לא רק בהתאם לכותרת המשפטית שניתנה לו, אלא מתוך הסתכלות רחבה על התשתית העובדתית, הראייתית והמשפטית. הדגש הוא על בניית אסטרטגיה שמותאמת למחלוקת האמיתית, לצד הצגת הטענות באופן ברור, מדויק ומבוסס בפני רשם הירושה ובית המשפט.
במקרים המתאימים, ניתן לבחון גם אפשרות להגיע להסכמות בין היורשים ולצמצם את המחלוקת, תוך הקפדה שהפתרון יקבל את הביטוי המשפטי הנדרש. אם אתם שוקלים להגיש התנגדות למתן צו ירושה, מומלץ לבחון את המקרה מוקדם ככל האפשר, עוד לפני שניתן הצו.
שאלות נפוצות
תוך כמה זמן צריך להגיש התנגדות?
ככלל, את ההתנגדות למתן צו ירושה יש להגיש בתוך 14 ימים ממועד פרסום ההודעה על הגשת הבקשה. סעיף 67 לחוק הירושה קובע כי הרשם לענייני ירושה יקבע בפרסום מועד להגשת התנגדויות שלא יפחת משבועיים. לכן חשוב לבדוק את המועד שנקבע בפרסום הספציפי ולהגיש את ההתנגדות במועד, בטרם ניתן צו הירושה.
מה קורה אם כבר ניתן צו ירושה?
אם צו הירושה כבר ניתן, ההליך אינו עוד "התנגדות לצו ירושה". סעיף 72 לחוק מאפשר למעוניין בדבר לבקש תיקון או ביטול של צו קיום צוואה על בסיס עובדות או טענות שלא היו בפני הגורם שנתן אותו. כאשר הצו ניתן על ידי רשם הירושה, קיימים שירותים ייעודיים להגשת בקשה לתיקונו או לביטולו, ובמקרים המתאימים הבקשה עשויה להיות מועברת לבית המשפט לענייני משפחה. גם השאלה מדוע הטענה לא הועלתה לפני מתן הצו או בהזדמנות הסבירה הראשונה עשויה להיות רלוונטית.
האם חייבים ייצוג של עורך דין?
אין חובה כללית להיות מיוצגים על ידי עורך דין לצורך עצם הגשת ההתנגדות, וניתן להגיש התנגדות גם באופן עצמאי. עם זאת, ההתנגדות נתמכת בתצהיר המאומת בפני עורך דין, ולאחר הגשתה עשוי ההליך לעבור לבית המשפט לענייני משפחה.
בשלב זה מדובר כבר בהליך משפטי מורכב, המחייב היכרות עם סדרי הדין, הפסיקה הרלוונטית, דיני הראיות והאופן שבו יש להציג את הטענות והראיות בפני בית המשפט. לכן, גם כאשר אין חובה פורמלית להיות מיוצגים, ליווי וייצוג של עורך דין הבקיא בדיני ירושה ובהתנגדויות לצווי ירושה הוא בעל חשיבות משמעותית לניהול נכון של ההליך ולעמידה מקצועית בפני בית המשפט.
מה ההבדל בין התנגדות לצו ירושה לבין התנגדות לצו קיום צוואה?
התנגדות למתן צו ירושה עוסקת בעיקר בשאלה האם הבקשה משקפת נכון את הירושה על פי דין – מי היורשים ומה חלקו של כל אחד מהם.
התנגדות לצו קיום צוואה עוסקת בשאלה האם יש לתת תוקף לצוואה מסוימת. לכן טענות כגון חוסר כשירות לערוך צוואה, השפעה בלתי הוגנת, פגם בצוואה או טענות אחרות הנוגעות לרצונו של המצווה משתייכות בעיקר להליך של התנגדות לצו קיום צוואה.
האם אפשר למנוע מיורש לרשת משום שניצל או השפיע על המנוח?
לא בהכרח. כאשר אין צוואה, העובדה שיורש הפעיל לחץ על המנוח, היה דומיננטי בחייו או ניצל את תלותו אינה כשלעצמה שוללת את זכותו לרשת על פי דין.
כדי לפסול יורש נדרש בסיס משפטי מתאים, כגון התנאים המצומצמים שנקבעו בסעיף 5 לחוק הירושה. לעומת זאת, אם אותו ניצול הוביל להעברת נכסים או כספים בחיי המנוח, ניתן לבחון הליך משפטי נגד הפעולה עצמה במטרה להשיב את הנכס לעיזבון.
מה עושים אם הוויכוח הוא בכלל על דירה או כספים שנמשכו לפני הפטירה?
במקרה כזה ייתכן שהמחלוקת אינה על צו הירושה אלא על היקף העיזבון. צו הירושה קובע מי הם היורשים ומה חלקם היחסי, ואינו מכריע כשלעצמו אם נכס מסוים שהועבר בחיי המנוח צריך להיכלל בעיזבון. לשם כך עשוי להידרש הליך רכושי נפרד.
סיכום
התנגדות למתן צו ירושה נועדה למנוע מתן צו שאינו משקף נכון את זהות היורשים ואת חלקיהם על פי הדין. העילות עשויות לכלול קיומה של צוואה, השמטת יורש, מחלוקת בדבר קשר משפחתי או מעמד בן זוג, זכויות של ידוע בציבור, הסתלקות מירושה או פסלות לרשת על פי סעיף 5 לחוק.
לעומת זאת, חוסר כשירות של המנוח והשפעה בלתי הוגנת אינם כשלעצמם עילות רגילות לשלילת ירושה על פי דין. כאשר הן נוגעות לתוקפה של צוואה, מקומן בהליך העוסק בצוואה. כאשר הן קשורות להעברת נכסים בחיי המנוח, ייתכן שהמחלוקת האמיתית היא על היקף העיזבון ויש לבחון הליך רכושי מתאים.
הצעד החשוב ביותר הוא אפוא לזהות נכון את סוג המחלוקת עוד לפני הגשת ההתנגדות: האם צריך לשנות את זהות היורשים או את חלקיהם, האם קיימת צוואה, או שמא יש צורך להשיב נכס לעיזבון. אבחון נכון של השאלה המשפטית הוא הבסיס לניהול מדויק ויעיל של ההליך.
אם אתם שוקלים להגיש התנגדות למתן צו ירושה או חוששים שבקשה שהוגשה עלולה לפגוע בזכויותיכם, בן צור סגל ושות' – משרד עורכי דין ישמח לבחון את נסיבות המקרה, לזהות את המסלול המשפטי המתאים ולבנות אסטרטגיה המבוססת על העובדות והדין.
