הסכם הורות משותפת הוא מסמך שנועד להסדיר את האופן שבו שני הורים ינהלו את האחריות ההורית כלפי ילדם: זמני השהות, קבלת החלטות, הוצאות ומזונות, חינוך ובריאות, נסיעות, מעבר מקום מגורים והדרך שבה יתמודדו עם שינויים ומחלוקות בעתיד.
הסכם כזה יכול להיות רלוונטי להורים שנפרדו, להורים שלא נישאו, לידועים בציבור שנפרדו או עומדים לחיות בנפרד, וכן לאנשים שבחרו להביא ילד לעולם במסגרת של הורות משותפת מבלי לנהל ביניהם קשר זוגי.
הסכם טוב אינו מסתפק בהצהרה כללית על "שיתוף פעולה". מטרתו היא לתרגם את טובת הילד ואת המציאות המשפחתית להסדרים ברורים, מעשיים וניתנים לביצוע.
אין נוסח אחד שמתאים לכל משפחה. גיל הילד, מרחק המגורים בין ההורים, שעות העבודה, צרכים רפואיים או רגשיים, מסגרת החינוך והיכולת של ההורים לתקשר הם רק חלק מהנתונים שיש להביא בחשבון.
מהו הסכם הורות משותפת ולמי הוא מתאים?
המונח "הסכם הורות משותפת" משמש לתיאור הסכם המסדיר את מערכת היחסים ההורית ואת האחריות כלפי הילד. מבחינה משפטית, חלק משמעותי מן ההסדרים בין הורים החיים בנפרד נשען על חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.
סעיף 24 לחוק מאפשר להורים החיים בנפרד, בין אם היו נשואים ובין אם לא נישאו, להגיע להסכמות בעניינים הנוגעים לאפוטרופסות, להחזקת הילד ולקשר עם ההורה האחר. הסכם כזה טעון אישור בית המשפט, ובית המשפט יאשר אותו לאחר שנוכח כי הוא לטובת הקטין. לאחר האישור דינו, לעניין זה, כדין החלטת בית המשפט.
"הורות משותפת" אינה מחייבת חלוקה מתמטית שווה של זמני השהות או של כל הוצאה. ההסדר צריך להיבנות בהתאם לטובת הילד ולנסיבות המשפחה.
לעיתים זמני שהות קרובים לשוויון יתאימו למשפחה, ולעיתים מבנה אחר יהיה נכון יותר בשל גיל הילד, מקום מגורי ההורים, מסגרת הלימודים, צרכים מיוחדים או נסיבות אחרות.
הסכם לפני הלידה
אנשים המתכננים להביא ילד לעולם במסגרת הורות משותפת יכולים לגבש מראש הסכמות בנוגע לעקרונות שעל פיהם הם מבקשים לנהל את ההורות.
עם זאת, חשוב להבחין בין תכנון ההורות לבין קביעת הורות משפטית ואישור הסדרים הנוגעים לקטין.
הסכם פרטי בין הצדדים אינו יוצר כשלעצמו מעמד של הורה כאשר הדין מחייב הליך משפטי לצורך הכרה בהורות. במבנים משפחתיים מסוימים, למשל כאשר רק אחד מבני הזוג הוא ההורה הביולוגי, עשוי להידרש צו הורות פסיקתי או הליך משפטי מתאים אחר. משרד הרווחה מדגיש כי צו הורות פסיקתי הוא צו שיפוטי שמטרתו ליצור התאמה בין המציאות המשפחתית לבין המעמד המשפטי של ההורה.
לכן אפשר להסדיר ציפיות מראש, אך אין להניח שהחתימה על "הסכם הורות" לבדה פותרת שאלות של מעמד הורי או מחליפה הליך משפטי שנדרש לפי הדין.
מתי כדאי לערוך את ההסכם?
עדיף להתחיל לגבש את ההסכמות בשלב שבו ההורים מסוגלים לנהל שיח ענייני ולא להמתין עד שמחלוקת כבר התפתחה.
הורים שנפרדים יכולים להסדיר את ההתנהלות עוד לפני המעבר לשני בתים. אנשים המתכננים הורות משותפת ללא זוגיות יכולים להעלות מראש שאלות הנוגעות לציפיות ההוריות, מקום מגורים, טיפול בילד והוצאות.
בין השאלות שכדאי לבחון מראש: מה יקרה אם אחד ההורים יבקש לעבור לעיר אחרת? כיצד ייקבעו מסגרות חינוך? איך יתחלקו הוצאות רפואיות חריגות? כיצד יתנהלו חופשות ונסיעות לחו"ל? ומהו המנגנון כאשר ההורים אינם מצליחים להגיע להסכמה בנושא מהותי?
גם כאשר קיים הסדר בעל פה שעובד היטב, המציאות משתנה. הסדר המתאים לתינוק אינו בהכרח מתאים לילד שמתחיל בית ספר או לפער גיאוגרפי שנוצר בין בתי ההורים.
הסכם הורות משותפת להורים שאינם נשואים ולידועים בציבור
כאן חשוב להבחין בין כמה מצבים שונים.
ידועים בציבור הם בני זוג החיים יחד במסגרת זוגית ללא נישואין. אם הם מבקשים להסדיר את היחסים הרכושיים והכלכליים ביניהם, המסמך הרלוונטי הוא בדרך כלל הסכם חיים משותפים.
לעומת זאת, הסכם הורות משותפת עוסק ביחסים שבין ההורים לבין הילד ובאופן שבו תמומש האחריות ההורית.
שני אנשים שבחרו להביא יחד ילד לעולם אך אינם בני זוג ואינם מנהלים משק בית משותף אינם הופכים בשל כך ל"ידועים בציבור". גם במקרה כזה ניתן להסדיר ביניהם את ההורות באמצעות הסכם מתאים.
אם בני הזוג מתכוונים להינשא והם מבקשים להסדיר את יחסיהם הרכושיים, מדובר כבר בעולם של הסכם ממון, ולא בהסכם חיים משותפים.
מה ההבדל בין הסכם הורות משותפת להסכם חיים משותפים?
הסכם הורות משותפת עוסק בעניינים הנוגעים לילד: אחריות הורית, זמני שהות, החלטות בענייני חינוך ובריאות, מזונות והוצאות ומנגנונים לפתרון מחלוקות.
הסכם חיים משותפים מיועד לבני זוג שאינם נשואים ומסדיר בעיקר את מערכת היחסים המשפטית והכלכלית ביניהם, לרבות רכוש, חשבונות, מגורים וחלוקת נכסים במקרה של פרידה.
לעיתים ידועים בציבור שהם גם הורים זקוקים לשני רבדים של הסדרה, האחד הנוגע לזוגיות ולרכוש, והאחר הנוגע להורות ולילדים, אך אין לערבב בין שני סוגי ההסכמים.
אילו נושאים חשוב להסדיר בהסכם הורות משותפת?
אין רשימת סעיפים אחידה המתאימה לכל משפחה, אך רצוי שההסכם יספק מענה ברור לנושאים המרכזיים הצפויים להשפיע על חיי הילד והוריו:
- אחריות הורית וקבלת החלטות.
- זמני שהות בימי שגרה, סופי שבוע, חגים וחופשות.
- מזונות, הוצאות שוטפות והוצאות מיוחדות.
- חינוך, בריאות וטיפולים.
- נסיעות לחו"ל ומעבר מקום מגורים.
- העברת מידע בין ההורים.
- מנגנון לביצוע שינויים ולפתרון מחלוקות.
זמני שהות ושגרת החיים
רצוי לקבוע לוח זמנים ברור שאינו מחייב משא ומתן מחודש בכל שבוע.
ניתן להתייחס לשעות האיסוף וההחזרה, מקום ההעברה, סופי שבוע, חגים וחופשות, ימי מחלה, שינויים זמניים וביטולים.
ההסדר צריך להתאים לגיל הילד ולמציאות חייו. אצל ילד צעיר ייתכן שיידרש מבנה שונה מאשר אצל ילד בגיל בית ספר, שיש לו מערכת לימודים, חברים ופעילויות קבועות.
אין חובה לקבוע זמני שהות שווים. סעיף 24 עצמו מאפשר להורים לגבש את ההסדר המתאים להם, בכפוף לאישור בית המשפט ולטובת הקטין. כאשר אין הסכמה, בית המשפט מוסמך להכריע בהתאם לטובת הילד. הדין הקיים עדיין כולל בסעיף 25 גם את חזקת הגיל הרך ביחס לילדים עד גיל שש, בכפוף לחריג הקבוע בחוק.
הוצאות הילדים ומזונות
הסכם הורות צריך להבחין בין זמני השהות לבין שאלת המזונות וההוצאות.
ניתן להסדיר הוצאות שוטפות, מדור, חינוך, צהרון, בריאות, טיפולים, חוגים, שיעורים פרטיים והוצאות מיוחדות, וכן את הדרך שבה יועברו אסמכתאות ויבוצעו החזרים.
גובה המזונות ואופן חלוקת ההוצאות אינם נקבעים רק לפי מספר הלילות אצל כל הורה. יש לבחון את הדין החל, גיל הילד, צרכיו, יכולותיהם הכלכליות של ההורים וזמני השהות.
חשוב במיוחד: הסכם בדבר מזונות של קטין אינו קושר את הקטין כל עוד לא אושר על ידי בית המשפט. לכן אין להסתפק בהסכמה פרטית בלבד כאשר ההסכם מסדיר מזונות ילדים.
חינוך, בריאות והחלטות מהותיות
לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, בעניינים הנתונים לאפוטרופסותם של ההורים הם נדרשים לפעול בהסכמה. בעניין שאינו סובל דיחוי רשאי כל אחד מההורים לפעול על דעת עצמו.
לכן כדאי להסדיר בהסכם מראש כיצד מתקבלות החלטות מהותיות בנושאים כגון:
בחירת מסגרת חינוכית, אבחונים, טיפול רפואי שאינו שגרתי, טיפול רגשי, שינוי משמעותי במקום המגורים ופעילויות הכרוכות בהתחייבות מהותית.
במקביל, אין צורך להפוך כל החלטה יומיומית לדיון משותף. ניתן להגדיר תחומים שבהם כל הורה פועל באופן עצמאי בזמן שהילד עמו, לצד נושאים מהותיים המחייבים תיאום.
במקרה רפואי שאינו סובל דיחוי רשאי ההורה שנמצא עם הילד לפעול באופן מיידי לטובתו, בהתאם להוראת סעיף 18 לחוק, ולעדכן את ההורה האחר בהקדם.
מעבר מקום מגורים ונסיעות
מעבר מגורים משמעותי עשוי להשפיע על זמני השהות, מסגרת החינוך ועל יכולתו של הילד לקיים קשר שוטף עם שני הוריו.
לכן רצוי שלא להסתפק בסעיף כללי שלפיו "הורה יעדכן במקרה של מעבר", אלא להסדיר מנגנון מתאים לשינוי שיש לו השפעה מהותית על הילד ועל ההסדר הקיים.
גם נסיעות לחו"ל ניתן להסדיר מראש: מועד מסירת הודעה, מסירת פרטי הטיסה והלינה, דרכונים והסכמות נדרשות.
הסכם הורות משותפת לדוגמה – למה לא להסתפק בתבנית?
חיפוש אחר "הסכם הורות משותפת לדוגמה" יכול להיות דרך טובה להבין אילו נושאים קיימים, אך תבנית אינה תחליף להסכם המותאם למשפחה.
מסמך שנערך עבור הורים לילד בן שמונה הגרים באותה עיר אינו בהכרח מתאים להורים לתינוק, להורים אשר מתגוררים במרחק רב זה מזה או למשפחה שבה לילד צרכים רפואיים מיוחדים.
תבנית גם עלולה להשתמש במונחים משפטיים מיושנים, להשמיט מנגנוני ביצוע או להכיל סעיפים שאינם תואמים את הדין.
הערך בעריכה משפטית אינו רק בניסוח המשפטים, אלא בזיהוי השאלות שההורים עדיין לא חשבו עליהן.
איך מאשרים הסכם הורות משותפת?
כאן נדרש תיקון חשוב ביחס לניסוח המקורי: כאשר מדובר בהסכם בין הורים החיים בנפרד בעניינים המוסדרים בסעיף 24 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ההסכם טעון אישור בית המשפט. זו אינה רק אפשרות שכדאי "לבחון".
בית המשפט לענייני משפחה יאשר את ההסכם לאחר שנוכח כי הוא עולה בקנה אחד עם טובת הקטין. לאחר האישור, ההסכם מקבל מעמד של החלטת בית המשפט בהתאם לסעיף 24.
אם ההסכם כולל גם מזונות קטין, גם רכיב זה טעון אישור כדי לחייב את הקטין.
ההורים נדרשים להגיש הסכם חתום ובקשה מתאימה, בהתאם לכללים הדיוניים החלים על ההליך.
אישור ההסכם אינו "חותמת גומי". ההסכמות הנוגעות לילד כפופות לטובתו, ובית המשפט אינו חייב לאשר הוראה שלדעתו אינה משרתת אותה.
האם אפשר לשנות הסכם לאחר חתימה או אישור?
כן, אבל חשוב להבחין בין הסכם שטרם אושר לבין הסדר שקיבל תוקף של החלטת בית המשפט.
אם שני ההורים מסכימים לשינוי מהותי בהסדר שכבר אושר, למשל שינוי קבוע בזמני השהות, שינוי במזונות או הסדר אחר הנוגע לילד, נכון לערוך את ההסכמה המעודכנת ולהביא אותה לאישור בית המשפט, ולא להסתפק בהסכמה פרטית חדשה. הדבר חשוב במיוחד משום שסעיף 24 דורש אישור להסכמות בדבר הסדרי ההורות, וסעיף 12 לחוק המזונות דורש אישור להסכם בדבר מזונות קטין.
אין פירוש הדבר שכל החלפה חד-פעמית של סוף שבוע או שינוי שעת איסוף מחייבים הליך משפטי חדש. הורים יכולים לגלות גמישות שוטפת בהתאם להסכם ולצורכי הילד.
לעומת זאת, כאשר מדובר בשינוי מהותי וקבוע של ההסדר המאושר, יש להסדירו בצורה משפטית מתאימה.
כאשר אין הסכמה בין ההורים, אין להורה אחד זכות לשנות באופן חד-צדדי החלטות מהותיות בעניינים הנתונים לאחריותם המשותפת. חוק הכשרות קובע כי ההורים צריכים לפעול בהסכמה, ובמקרה של מחלוקת עשויה להידרש הכרעה שיפוטית.
איך מתמודדים עם מחלוקות בין ההורים?
הסכם טוב יכול לקבוע מנגנון מדורג להתמודדות עם מחלוקות: תחילה תקשורת ישירה ומסודרת, לאחר מכן גישור או פנייה לאיש מקצוע מתאים, ורק כאשר לא מושגת הסכמה – פנייה לערכאה המשפטית.
עם זאת, מנגנון כזה אינו יכול למנוע מהורה לפנות לבית המשפט כאשר נדרשת הכרעה שיפוטית או כאשר מדובר בעניין דחוף הנוגע לטובת הילד.
בעניינים הנתונים לאפוטרופסות, נקודת המוצא היא פעולה משותפת של שני ההורים. כאשר אין הסכמה, אין להפוך את הילד לשליח בין ההורים או לקבל החלטה מהותית חד-צדדית רק כדי ליצור עובדה מוגמרת.
מה קורה אם אחד ההורים אינו מקיים את ההסכם?
כאשר ההסכם אושר על ידי בית המשפט, יש לו מעמד של החלטה שיפוטית בהתאם לסעיף 24 לחוק. לכן אי-קיום מתמשך של הוראותיו אינו רק "מחלוקת בין ההורים".
הדרך המשפטית המתאימה תלויה בסוג ההפרה. הפרה של זמני שהות, החלטות הוריות, תשלום מזונות או הוראה אחרת עשויה להצדיק פנייה לבית המשפט או הליך אכיפה מתאים.
אין חובה להגיש הליך משפטי בשל כל חריגה נקודתית. במקרים רבים נכון לנסות תחילה להבין את מקור הקושי ולפתור אותו בהידברות. אך כאשר מדובר בהפרה שיטתית, פגיעה בילד או מצב שאינו ניתן לפתרון בהסכמה, יש לבחון את הסעד המשפטי המתאים.
למה לבחור בבן צור סגל ושות' – משרד עורכי דין?
הסכם הורות משותפת מחייב שילוב בין היכרות עם הדין לבין הבנה מעשית של האופן שבו משפחות מתנהלות לאחר פרידה.
עו"ד יפה בן צור התמחתה בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב וצברה ניסיון משמעותי בניהול הליכים ובהופעות בפני בתי המשפט. בנוסף, היא משמשת כיו"ר ועדת בתי הדין הרבניים במחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין.
הניסיון בהליכים משפחתיים מאפשר לבחון הסכם לא רק לפי השאלה אם הוא "נשמע הוגן" במועד החתימה, אלא גם לפי השאלה כיצד ניתן יהיה ליישם אותו כאשר הנסיבות משתנות או כאשר מתעוררת מחלוקת.
הליווי יכול לכלול מיפוי של צרכי הילד וההורים, גיבוש מנגנוני זמני שהות, הסדרת מזונות והוצאות, קביעת דרכי קבלת החלטות, בחינת שאלות של מקום מגורים ונסיעות וניסוח מנגנונים לשינויים עתידיים.
המטרה היא לבנות הסכם ברור, ישים ומותאם למשפחה ולא להתספק בתבנית כללית.
שאלות נפוצות
האם הסכם הורות משותפת מתאים רק להורים גרושים?
לא.
הוא יכול להיות רלוונטי גם להורים שלא נישאו, להורים שנפרדו, לידועים בציבור החיים בנפרד ולהורים שבחרו להביא ילד לעולם יחד מבלי להיות בני זוג.
כאשר מדובר באנשים שעדיין אינם הורים משפטיים, יש לבחון בנפרד האם נדרש הליך להכרה בהורות. הסכם הורות כשלעצמו אינו מחליף צו הורות, הכרה באבהות או הליך אחר שנדרש לפי נסיבות המקרה.
האם חובה לחלק את זמני השהות שווה בשווה?
לא.
אין חובה לקבוע חלוקה של 50/50. ההסדר צריך להתאים לטובת הילד ולנסיבות החיים שלו ושל הוריו.
כאשר הורים החיים בנפרד מגיעים להסכם, בית המשפט בוחן אותו לפי טובת הקטין. כאשר אין הסכמה, בית המשפט רשאי לקבוע את ההסדר בעצמו בהתאם לחוק ולטובת הילד.
האם חייבים לאשר הסכם הורות משותפת בבית המשפט?
כאשר מדובר בהסכם לפי סעיף 24 בין הורים החיים בנפרד בנוגע לאפוטרופסות, החזקת הילד וזמני הקשר – כן, ההסכם טעון אישור בית המשפט.
גם הסכם בדבר מזונות של קטין אינו קושר את הקטין כל עוד לא אושר.
האם אפשר לשנות הסכם הורות שאושר?
כן.
אם ההורים מסכימים על שינוי מהותי וקבוע, ניתן לערוך הסכמה מעודכנת ולהביאה לאישור בית המשפט.
כאשר אין הסכמה, לא ניתן פשוט לשנות את ההסדר באופן חד-צדדי. יש לבחון פנייה לערכאה המתאימה, שתכריע בהתאם לדין ולטובת הילד.
מה קורה אם הורה אינו עומד בהסכם?
כאשר מדובר בהסכם שאושר על ידי בית המשפט, הוא מקבל מעמד של החלטה שיפוטית. במקרה של הפרה מתמשכת ניתן לבחון פנייה לבית המשפט או דרך אכיפה אחרת בהתאם לסוג ההתחייבות.
במקרה נקודתי ניתן לעיתים לפתור את הבעיה בתקשורת ישירה או בגישור, אך אין חובה להמשיך בהידברות כאשר קיימת פגיעה בילד או הפרה משמעותית.
סיכום: להסדיר את ההורות מתוך אחריות וראייה קדימה
הסכם הורות משותפת יכול ליצור מסגרת יציבה וברורה לחיי הילד כאשר הוריו אינם מנהלים משק בית אחד.
הסכם מקיף צריך להתייחס לזמני שהות, אחריות הורית, חינוך, בריאות, מזונות והוצאות, נסיעות, מעבר מקום מגורים ודרך קבלת החלטות בעתיד.
כאשר ההורים חיים בנפרד ומסדירים את העניינים הקבועים בסעיף 24 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ההסכם טעון אישור בית המשפט, והאישור ניתן לאחר בחינת טובת הקטין. גם הסדר בדבר מזונות קטין מחייב אישור מתאים כדי לקשור את הקטין.
אם ההורים מבקשים לשנות בעתיד הסדר מהותי שכבר אושר, יש להסדיר גם את השינוי באופן משפטי מתאים ולא להסתפק בשינוי חד-צדדי.
ניתן לפנות לבן צור סגל ושות' – משרד עורכי דין לצורך בחינת נסיבות המשפחה, עריכת הסכם הורות מותאם והכוונה בתהליך אישורו.
