זוהי אחת הסוגיות הבוערות שעומדות על הפרק בעת גיבוש הסכמי גירושין, והטיפול בו דורש רגישות רבה והליכה בין הטיפות.

על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ההורים הינם אפוטרופסיים טבעיים על הקטינים, ומתוך כך חייבים לדאוג לצרכיהם, לרבות חינוכם, הזנתם, לימודיהם וכל דבר שקשור בעניינם.

ברגע שהצדדים מחליטים להיפרד החזקת הקטינים (משמורת) תתייחס להורה המרכזי שיגדל את הקטינים בביתו ו/או חלוקה שוויונית של גידול הקטינים.

חלוקת זמני שהות (שנקרא בעבר “הסדרי ראייה”)
חלוקת זמני השהות תגדיר את פרקי הזמן בהם נמצאים הילדים עם כל אחד מההורים לאחר פרידה.

לאמור, החזקת קטינים (משמורת) תגדיר את ההורה בגידול הקטינים.

סוגי החזקה שקיימים:
חזקה מלאה
אחד ההורים לוקח על הקטינים חזקה מלאה, כאשר ההורה השני יגיע לבקר את הקטינים באופן מוגדר. לרוב אלו יהיו במקרים שאחד ההורים אינו כשיר משפטית לטפל בקטינים, או אינו מעוניין להיות הורה שווה (נמצא בחו”ל לדוגמה).

חזקה משותפת
שני ההורים חולקים באופן שווה טיפול ומטלות על הקטינים. קיימת נטייה של בתי המשפט לעודד חלוקה שוויונית, למען טובת הקטינים.

חזקת הגיל הרך
סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, מורה שבמקרים שהורים לא מגיעים להסכמה בניהם הרי ערכאה שיפוטית תכריע ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אימם (דו”ח שניט עמ’ 4). בית המשפט העליון קבע שחזקה זו ניתנת לסתירה, ובתי המשפט בהחלט מאפשרים לשני ההורים לטפל בקטינים באופן שווה וגם אם הקטינים מתחת לגיל 6 (כל מקרה ייבדק לגופו).

אחריות הורית משותפת
לאור התקנות החדשות שנכנסו לתוקף בשנת 2021, תקנה 15 (א)(3) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ”א 2020- אין לנקוט בלשון משמורת, ולכן כיום רוב בתי המשפט נוטים לא להגדיר הורה כהורה משמורן בלעדי אלא להגדיר את ההורים באחריות הורית משותפת (ללא קשר לחלוקת זמני השהות).
לציין שהדבר אינו גורע מזכויות הצדדים מול מוסדות ציבוריים (כדוגמת ביטוח לאומי).

כאשר ההורים לא מצליחים להגיע להסכמה, ניתן להגיש תביעה להחזקת ילדים וחלוקת זמני שהות, לבית המשפט לענייני משפחה (כל מקרה לגופו), אך לפניה לבית המשפט יש מחיר. היא עלולה להפקיע מההורים את הזכות לקבל החלטות לגבי הקטינים, בכוחות עצמם ומעבירה אותה לערכאות המשפטיות.
בית המשפט יפסוק על פי עקרון “טובת הילד”, עקרון זה הינו רחב ומעמיד את הילד במרכז המחלוקת כאשר יוכרע היכן יקבל טיפול וזכויותיו ימומשו באופן המטיב ביותר עבורו. בית המשפט יסתייע במומחים על מנת לקבל החלטתו.

תסקיר רווחה
בית המשפט מזמין מהרשות המקומית (מחלקת הרווחה של העיר) בהם הקטינים מתגוררים תסקיר עו”ס לסדרי דין (בעבר פקידת סעד), שנקרא “תסקיר רווחה”, שנערך על ידי עובדת סוציאלית אשר משמשת “העיניים של בית המשפט”. העו”סית מדברת עם ההורים, עם הקטינים ועם כל גורם שיספק מידע מתאים על המשפחה הספציפית, כדוגמת בית הספר של הקטינים, ולאחר מכן תשלח לבית המשפט את מסקנותיה לגבי הטיפול בקטינים.
בית המשפט אינו “חותמת גומי” של המלצות העו”סית, אולם מתחשב מאוד בדעתה, ולכן חשוב מאוד להגיע למפגש מוכן, לדעת כיצד להציג את עצמך בפני העו”סית, ולהתכונן למפגשים בצורה מדויקת ומסודרת, שעה שגם ככה אתה נסער מההליך גופו.

לקוחותינו מקבלים הדרכה מלאה על ידינו, ותסקירי הרווחה שמשרדנו מקבל ממחלקת הרווחה הינו מדויק ומקצועי ואכן משקף את המציאות בשטח, ומתקבל בבית המשפט.
במקרה שהתסקיר אינו מקובל עלינו, אנחנו מבקשים לחקור את העו”סית ומצליחים לשכנע את בית המשפט שמסקנותיה מוטעות.

וועדת תסקירים
במקרים מסובכים בו עובדת הסוציאלית מתרשמת שמתנהלים “קרבות” על גב הקטינים, חוסר מסוגלות הורית, ניכור הקטינים ומורכבות משפחתית גבוהה, העו”סית יכולה לזמן “וועדת תסקירים” (במקרים בו אחד הצדדים מרגיש שהעו”סית מוטה כלפי צד זה או אחר הוא גם זכאי לבקש לכנס וועדה זו).
בוועדת תסקירים ישב צוות מקצועי רחב, עו”סית לסדרי דין מחוזית, מנהל מחלקה או ראש צוות, פסיכולוג/פסיכיאטר וגורמי טיפול נוספים שידונו וימליצו על דרכי פעולה לטובת הקטינים שנמצאים בסכסוך בן ההורים. ההורים ישתתפו בחלק מהדיונים ובהסכמת הצדדים ניתן להביא את באי כוחם כמשקיפים מהצד.

בבית המשפט עומדים על הפרק פרמטרים שונים להורות מטיבה, כמסוגלות הורית, הקשר בין כל אחד מההורים לילדים, הדרכה הורית, תיאום הורי ועוד, כשהעיקרון המוביל הוא טובת הילד.

חשוב לזכור שברבים מהמקרים לא ניתן לצפות את החלטתו של בית המשפט, אבל ההחלטה שמתקבלת היא כמובן מחייבת ולכן יש חשיבות עליונה להסתייע בייעוץ משפטי מקצועי.

למשרדינו ניסיון רב בכל הקשור לנושא הרגיש של החזקת ילדים, אחריות הורית משותפת, חלוקת זמני שהות, גישור על פערים ועריכת הסכמי חלוקת זמני שהות. אנו עושים את כל המאמצים כדי להימנע ממלחמות בין כותלי בית המשפט ולבחור בדרך של הידברות והסכמה, שתשאיר בידי ההורים את הכוח לקבל החלטות גורליות בכוחות עצמם.

אנו מאמינים שגיבוש הסכם בדרכי נועם יחסוך לבני הזוג הוצאות כספיות והתמודדות עם תהליכים כואבים וקשים. בנוסף, יתרום ההסכם לצמצום הפגיעה בילדים ויאפשר להם לחוש מוגנים ובטוחים על אף הטלטלה שנאלצו לעבור בעקבות פרידת ההורים.