יישוב סכסוך
בני משפחה שהסתכסכו חייבים להגיש בקשה ליישוב סכסוך בטרם יגישו תביעותיהם בערכאה המתאימה (בית המשפט או בית דין רבני).
הליך הגישור הינו הליך חובה!
הרעיון שעומד מאחורי הליך זה, הוא לאפשר לצדדים להגיע להסכמות בדרך של גישור, בהסכמה ובדרכי שלום ולייתר את התביעות המשפטיות.
במהלך תקופה זו, הצדדים מנועים להגיש תביעותיהם, אולם ניתן להגיש סעדים זמניים דחופים כמו מזונות קטינים זמניים, חלוקת זמני שהות, טיפול רפואי דחוף וכו’.
אם הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה ביחידת הסיוע, הצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך, יהיה הראשון שיוכל להגיש תביעה לערכאה המוסמכת לפי בחירתו ובתוך 15 ימים מסיום ההליך. במידה ולא הגיש תביעתו בפרק זמן זה, הצד השני יוכל לבחור את הערכאה המשפטית שמתאימה לו ולהגיש תביעותיו.
שלבי ההליך
1. לאחר הגשת הבקשה מוזמנים הצדדים ל-4 פגישות מהו”ת (מידע, היכרות ותיאום) עם עובדת סוציאלית שהוכשרה לתפקיד ובמידת הצורך יצטרף עורך דין מטעם היחידה.
2. הפגישות נערכות ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית המתאימה.
3. הפגישות יתקיימו בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה (יש אפשרות להאריך ב-15 ימים נוספים).
4. חובה להגיע לפגישה הראשונה!
5. בתוך 5 ימים מיום הפגישה האחרונה, הצדדים צריכים להודיע האם הם רוצים לקיים את שאר הפגישות או חותמים על טופס ויתור. אם שני הצדדים רוצים להמשיך עם הליך הגישור, יחתמו על טופס לעיכוב הליכים, וכך נשארת הזכות למי שפתח את ההליך לבחור ערכאה מתאימה (בימ”ש או בד”ר) אם בהמשך הליך הגישור לא יצלח. בכל מקרה על מנת להמשיך עם הליך הגישור נדרשת הסכמה של שני הצדדים.
6. לפגישה הראשונה יתייצבו הצדדים ללא ליווי משפטי, אולם החל מהפגישה השנייה ניתן להגיע לפגישות עם עורכי הדין מטעם הצדדים.
7. אם צד אחד בוחר לוותר על הליך המהו”ת (לאחר שהתייצב לפגישה הראשונה), יצטרך לחכות עד תום 60 הימים מיום הגשת הבקשה, על מנת להגיש תביעותיו. לציין שברשות ערכאה שיפוטית יהיה ניתן להגיש בקשה לקצר את תקופת ההמתנה.
8. אם יחידת הסיוע אינה קובעת פגישה בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה, ניתן יהיה להגיש בקשה לערכאה השיפוטית לקיצור הליכים ורק אז להגיש את התביעות.
הליך יישוב סכסוך
חילוקי דעות ומחלוקות בין בני משפחה הם תופעה נפוצה ביותר. בתוך מארג היחסים המשפחתיים המורכב, קל מאוד להיתקל בחוסר הבנות, פערי תפיסות ועמדות מנוגדות סביב סוגיות שונות. לעתים, חילוקי הדעות הללו רק הולכים ומתגלגלים, עד שהם מתלהטים לממדים כאלה שבהם נראה כי אין דרך לפתור אותם אלא באמצעות הליכים משפטיים רשמיים. עם זאת, המחוקק ביקש להקנות עדיפות לפתרון מחלוקות משפחתיות בדרכי שלום, תוך שמירה על יחסי המשפחה ככל הניתן. לכן, נקבע כי לפני שצדדים נכנסים לתהליך ארוך וסבוך של הגשת תביעות והליכים משפטיים בערכאות השיפוטיות, עליהם לנסות קודם כל לפתור את המחלוקת שביניהם באמצעות יישוב סכסוך, הכוונה הליך גישור. הליך הגישור מאפשר לבני המשפחה לשבת יחד, בסיוע עובדת סוציאלית ועורך דין, ולנסות להגיע להבנות, לגשר על הפערים ולהסכים על פתרונות מוסכמים בדרכי נועם. זאת, מבלי להידרדר לחזית עימות משפטית. רק לאחר שניסיון הגישור לא צלח, ניתנת הזכות לצדדים לפנות להליכים משפטיים פורמליים.
מהו הליך יישוב סכסוך וכיצד הוא מתנהל?
הליך יישוב סכסוך מתבצע במסגרת יחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית הרלוונטית. הצדדים מוזמנים לשורה של 4 פגישות “מהו”ת” (מידע, היכרות ותיאום) עם עובדת סוציאלית מוסמכת, אשר משמשת כמגשרת בין הצדדים. בפגישות הראשונות הצדדים מגיעים ללא ייצוג משפטי, אך החל מהפגישה השנייה הם רשאים להיעזר בעורכי דין מטעם הסיוע ואף עורכי דין מטעמם. בתום הפגישות, אם הצדדים עדיין לא הצליחו להגיע להסכמות, הם יכולים לבחור לסיימו. במקרה של סיום, הצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך יוכל להגיש תביעה בבית המשפט או בבית הדין הרבני לאחר 60 ימים מיום פתיחת ההליך. אם הצד שפתח את ההליך לא יגיש תביעות לאחר 15 ימים מיום שעברו 60 הימים, הזכות לבחור את הערכאה המשפטית תועבר לצד השני. ניתן לקצר את זמן הגשת תביעות ע”י בקשה מתאימה לבימ”ש, ובנוסף ניתן להגיש בקשות לסעדים דחופים בתקופה זו.
הליך יישוב סכסוך – חשיבות הגישור כדרך ראשונה לפתרון סכסוכים
הליך יישוב הסכסוך באמצעות גישור נועד לתת הזדמנות אחרונה לבני משפחה להגיע לפתרון מוסכם של המחלוקות ביניהם, תוך שמירה על יחסים ראויים ככל הניתן. גישור עשוי לחסוך זמן, כסף ומתח רגשי רב הכרוכים בהליכים משפטיים ממושכים ועוינים. לכן, חשוב לנצל את ההזדמנות הזו ולנסות בכנות להגיע להידברות ולפשרות, לפני שמגיעים לשלב של תביעה בבית המשפט. משרד עורכי הדין סגל בן צור, בהובלת עורכת הדין יפה בן צור טנזר, מציע ליווי משפטי בזמן הגשת הבקשה ליישוב סכסוך בצורה מקצועית, תוך הקשבה מלאה וסיוע בתקופה מאתגרת זו. מוזמנים ליצור קשר.