ע״פ חוקי מדינת ישראל הוענקה לבית הדין הרבני סמכות שיפוט בלעדית בנושאי נישואין וגירושין. בין היתר, פוסק בית הדין הרבני בתביעות כתובה.

כאשר מתנהל הליך הגירושין ונידונה סוגיית חלוקת הרכוש, חשוב לזכור ששטר הכתובה מהווה עבור האישה מקור נוסף לתביעה כספית (יחד עם זאת אין “כפל מבצעים” וזאת בלשון הדיינים).

הכתובה היא הסכם שמקורו בהלכה היהודית ובדין העברי. שטר הכתובה כולל את התחייבויותיו של הבעל כלפי אשתו והוא מהווה מסמך עם תוקף משפטי. בהסכם, שנחתם ביום הנישואין, מופיע סכום כספי שבו הוא מתחייב לפצות את האישה במקרה של גירושין. הכתובה נועדה, בראש ובראשונה ,להגן על זכויותיה של האישה בעת הפרידה.

בית הדין הרבני נוטה לחייב את הבעל לשלם לאישה את מלוא הסכום הנקוב בכתובה, למעט מקרים בהם הסכום שמופיע בה אינו ריאלי ונראה מופרז. (במקרה כזה יחויב הבעל בתשלום מופחת, המותאם ליכולותיו הכלכליות).

במקרים מסוימים יש סיכוי שבית הדין הרבני ישלול מהאישה את קבלת סכום הכתובה.
כאשר בית הדין סבור שהאישה גרמה לפירוק התא המשפחתי כשעזבה את הבית ללא הצדקה, או פתחה ראשונה בהליכי גירושין, היא עשויה להפסיד את סכום הכסף שהובטח בכתובה.

גם אישה הנחשבת “מורדת” ע״פ ההלכה היהודית (כלומר כזו שמסרבת לקיים יחסי אישות עם בעלה), או לחילופין אישה שבגדה בבעלה, לא תהיה זכאית לדמי הכתובה.

יש לציין שכיום בתי הדין הרבני פוסקים לטובת כתובתה של אישה וזאת בניגוד לעבר שתביעות כתובה לא היו מתקבלות כבשגרה.

אנו מעמידים לרשות לקוחותינו ניסיון רב, ידע ובקיאות בהלכה היהודית. ההיכרות שלנו עם הלך הרוח של בית הדין הרבני האזורי והגדול, בכל בתי הדין ברחבי הארץ, מסייעת לנו בהשגת אחוזי הצלחה גבוהים בכל הקשור לתביעות כתובה, תביעות מזונות ותביעות פיצויי גירושין.
בנוסף אנו עובדים עם צוות טוענים רבניים מובילים בתחום המשפחה.